פסק-דין בתיק ת"ק 011720/02

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים מיום 29/5/01.

התביעה הוגשה כנגד הנתבע מס' 1, הנהג המעורב בתאונה (להלן: הנתבע) וכנגד הנתבעת מס' 2, מבטחת השימוש ברכבו של הנתבע (להלן: הנתבעת).

התובע טען כי בעת שנסע ברח' בצלאל, מאחורי בורסת היהלומים, ברמת גן, עצר את רכבו סמוך למגדל יהלום בכדי לאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש וכי הנתבע שנסע מאחוריו, צפר בחסר סבלנות ועקף את רכבו מימין. התובע טען כי במהלך ביצוע אותה עקיפה מימין, פגע הנתבע בצידו הימני של הרכב באופן שנפגעו שתי דלתות הרכב, המראה הימנית נעקרה ממקומה והגלגל השמאלי קדמי של רכב הנתבע "נתקע" בתוך הגלגל הימני קדמי של רכב התובע.

הנתבע טען בכתב הגנתו כי התובע עצר את רכבו ועמד במקום שניות ארוכות ללא כל סיבה לכן עקף הנתבע את רכבו של התובע מימין. הנתבע טען כי בעת שעקף את רכב התובע, החל התובע בנסיעה וסטה ימינה בפתאומיות. כן טען הנתבע כי רק המראה הימנית ברכבו של התובע ניזוקה אך היות וסירב לשלם עבור הנזק, אמר לו התובע שיגיש תביעה ויגיד שכל הנזק שהיה ברכב נגרם כתוצאה מהתאונה.

התובע העיד כי מדובר ברכב פרטי המצוי בבעלותו הפרטית וכי הוצאות תיקון הרכב שולמו על ידו באופן פרטי.

כן העיד התובע כי עצר את רכבו כדי לאפשר להולכי רגל לעבור וכי הנתבע שצפר מאחוריו בחסר סבלנות, עקף את רכבו מימין, התחכך ברכב ופגע בו. התובע הוסיף והעיד כי בעת אירוע התאונה, היה רכבו בעצירה מוחלטת.

עוד העיד התובע כי לא הסכים עם דו"ח השמאי שנערך על ידי שמאי מטעם חברת הביטוח שלו, לפיכך הזמין שמאי פרטי מטעמו וכי תיקן את הרכב בשני מועדים שונים, ראשית תוקן הנזק המחייב תיקון מיידי ורק בשלב מאוחר יותר בוצעו תיקוני הפחחות.

הנתבע העיד כי התובע עצר את רכבו אך לא היו הולכי רגל במקום. הנתבע הודה כי עקף את רכבו של התובע מימין וכי לא ראה שהתובע התחיל בנסיעה כטענתו. הנתבע העיד כי לא נגרם נזק מלבד פגיעה במראה ופגיעה בגלגלי הרכב שהתנגשו.

לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים וטענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע שעקף את רכבו של התובע מימין, עקיפה אסורה. טענת הנתבע כי התובע החל בנסיעה וסטה סטייה חדה ימינה, לא הוכחה שכן הנתבע הודה שלא ראה את התובע מתחיל בנסיעה.

כן מקובלת עלי עדותו של התובע כי הנזקים המתוארים בדו"ח השמאי ד. שמש, נגרמו כתוצאה מהתאונה שכן מיקום ואופי הנזק, פגיעות שפשוף בחלקו הימני של הרכב, מתיישבים עם נסיבות אירוע התאונה. עוד יש לציין כי השמאי ד. שמש מציין בדו"ח כי השמאי מטעם חברת הביטוח של התובע התייחס בחוות דעתו למתלה הקדמי ימני ומראה ימנית שתוקנו ולנזק בכנף הימנית קדמית אשר לא תוקן ולא הוגש חשבון בגינו.

על פי דו"ח השמאי ד. שמש, מסתכמת עלות תיקון הנזק ברכבו של התובע בסך של 2,714 ש"ח בנוסף לנזק בסך של 987 ש"ח שאושר על ידי השמאי תבור בגין תיקון המראה הימנית והמתלה ימני קדמי, כך שהנזק מסתכם בסך של 3,701 ש"ח. כן הוגשו חשבוניות המאשרות תיקון הרכב בסך כולל של 3,753 ש"ח. בנסיבות אלה מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בגובה הסכום שאושר על פי דו"ח השמאי בסך של 3,701 ש"ח.

בנוסף נשא התובע בשכ"ט שמאי בסך של 477 ש"ח.

לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך שכן דו"ח השמאי מתייחס לירידת ערך צפויה בלבד ואין מדובר בחוו"ד בדבר ירידת ערך שנערכה לאחר תיקון הרכב באופן שניתן לבדוק האם אכן לאור תוצאות התיקון נגרמה ירידת ערך לרכב. היות והרכב תוקן בפועל היה מקום לצרף דו"ח שמאי שבדק הרכב לאחר התיקון בכדי לקבוע האם אכן לאור מצב הרכב לאחר התיקון נגרמה ירידת ערך. 

כן לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין עלות שכירת רכב חלופי שכן ההוצאה הנטענת לא הוכחה ולא הוכח כי היתה קיימת הצדקה בנסיבות לשכירת רכב חלופי.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,178 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 14/11/02 ועד מועד התשלום בפועל.

כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך של 450 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום 24 במרץ, 2003 (כ' ב אדר ב תשס"ג) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 15 ימים ממועד קבלת פסק-הדין.